אברהם קאן — אחווה
חמישי, 18.09.14 | שעה 20:00
אודות התערוכה
בתערוכת ציורים נאיביים מעניק אברהם קאן לקח מאיר עיניים לצרוף: חרות, שוויון ואחווה.
קאן הוא קוסם של צבע, צורה, סיפור חיים ולקח. ציוריו, המכילים את כל מאפייני האמנות הנאיבית, מהווים היפוך תודעתי ויצירתי לתולדות חייו הטרגיים שהם מצע לרומן דיקנסי בן זמננו. גאורגיה, המשפחה המעורבת, השרות בחיל הים הרוסי, העלייה לארץ ללא אביו, העבודה כמאבטח מועדוני חשפנות והישיבה בכלא במשך 12 שנה על לא עוול בכפו, הופכים במשיכות מכחול לחיים של שמחה ואור. בעידן המטפח את הנרגן, החמוץ והמיזנתרופ, קאן הוא אי של שקט ואהבת הזולת.
הסגנון הנאיבי מאפשר לקאן להטמיע כמה ערכים באופן מושכל: להראות עולם דרך עיני התם והחף – החרות; להשיג הרמוניה צבעונית רבת משתתפים שווי זכויות – האחווה; וליצור עולם אידילי בצבעים עזים, המתעלם מפרופורציות ופרספקטיבות – השוויון.
המשותף לכל הציורים בתערוכה זו היא התגודדות הדמויות לכדי ישות אחת. בין אם הן אוכלות, מנגנות, נלחמות זו בזו, רוקדות, מתקהלות או נחות, מרוכזות הדמויות שכם אל שכם במרכז הפריים עם הפנים לצופה כמו בתמונה משפחתית אידילית.
הדמויות אמנם שטוחות וחסרות נפח אך הן שונות זו מזו ומלאות הבעה. ניכר שבבואו לציירן, מושפע קאן מציורי הקיר ומהאיקונות הגיאורגיות המעטרות את הכנסיות הביזנטיות מימי הביניים: בפנים המאורכות, בבגדים ובקווי המתאר המוזהבים, (כמו דיוקן המשורר שותא רוסתוולי במנזר המצלבה בירושלים) אך גם מנחום גוטמן בצבעים העזים ובסצנות רוויות ההומור המתרחשות ברחובות תל אביב.
כמו היצ’קוק או טרנטינו בסרטיהם, כך קאן בציוריו, שותל את דמותו בינות למשתתפים בהופעת קמע: כילד בין המבוגרים, כניצב בין הלוחמים לשלום, כמנצח על התזמורת וכו’. בכך הוא משמיע את קולו הן כחלק מההתרחשות והן כאמן כל-יודע היושב מול הקנבס וטווה את התרגשותו מן העולם בבהירות, ביד קלה ונחרצת.
הציור הווירטואוזי והתם של קאן מאפשר הצצה לנפשו שופעת האהבה, המפויסת והסולחת.
נעילת התערוכה: 25.10.14
Avraham Kan — Brotherhood
Thursday 18.09.14 | at 20:00
In an exhibition of naïve paintings, Avraham Kan conveys an illuminating moral to the combination: Liberty, Equality and Fraternity.
Kan is a wizard of color, form, life-story and lesson. His paintings, containing all the ingredients of naïve art, are a conscious and creative reversal of his tragic life story which could provide the basis for a contemporary Dickensian roman. Georgia, the mixed family, the service in the Russian navy, immigration to Israel without his father, work as a strip-club bouncer and the 12 years he innocently served in jail, are transformed by brush strokes into a life of joy and light. In an era cultivating the cranky, the misanthrope and the sour, Kan presents an island of quiet and camaraderie.
The naïve style enables Kan to consciously incorporate several values: show the world through the eyes of the pure and innocent – Liberty; to achieve an egalitarian, multi-participant, colorful harmony – Fraternity; and to create in forceful colors an idyll world, disregarding proportion and perspective – Equality.
The common denominator for all paintings in this exhibition is the congregation of images into a single entity. Whether eating, playing, fighting with each-other, dancing, crowding or resting, the figures are concentrated shoulder-to-shoulder, center frame, facing the spectator, as in an idyll family portrait.
Though flat and volume-less, the figures radiate individuality and expression. It is evident that Kan is influenced by Georgian murals and icons adorning middle-age Byzantine churches: in their elongated faces, clothing, and golden outline (such as Shota Rustaveli’s portrait in the monastery of the cross in Jerusalem) as well as Nahum Guttmann’s strong colors and humor-imbibed Tel-Aviv scenes.
Like Hitchcock and Tarantino in their films, Kan implants himself among the figures in cameo-appearances: as a child among adults, an extra among peace fighters, an orchestra conductor, etc. As such he sounds his voice both as part of the events and as an all-knowing artist facing his canvas weaving his excitement from the world in clarity, with a light determined hand.
Kan’s virtuoso, naïve painting provides a glimpse into his conciliated, forgiving personality, overflowing with love.
Closing: 25.10.14