רחל רבינוביץ’ — סלמנדרת אש
חמישי, 29.11.18 | שעה 20:00
אודות התערוכה
בחלקו השלישי של המגדיר “רחל רבינוביץ’-חיים”, יוצאת האמנית להתנגשות חזיתית בגיל התבונה עם דיו, צבעי מים וניירות.
רבינוביץ’ נולדה, גדלה, התפתחה וגרה בקיבוץ דפנה על גדות נחל דן, המהווה מפגש אקולוגי מרהיב של בעלי חיים, יער סבוך עצים ומים הומים. רבינוביץ’, הטובלת בו במשך עשרות שנים, מגדירה את עצמה, את חירותה הרוחנית, הגשמית והאינטלקטואלית דרך זרימת הנחל, הצמחייה, האדמה ובעלי החיים השוכנים בו. אך בעוד היא גדלה, מלבלבת ומזדקנת עד לחידלון, הנחל ממשיך בזרימתו הנצחית האינסופית, נתון אך ורק לשינויי העונות. ההתקלוּת וההכרה בתמורות הגוף האנושי ההולך וכלה כנגד יציבות יופיו של הטבע, הם הממנטו מורי שבמרכז סדרת העבודות הנוכחית. מימזיס עז וכחול, גאה וירוק, סוער ואדום, גועש וצהוב, שקט וורוד, פרח, עלה, ענף, שמים, אבן ובתווך דמות שדונית ואוורירית, נספגת כמו הדיו במרחב הרוחש על הנייר. הדמות האנושית המורבידית, מקיימת יחסים דואליים עם הטבע. במקבץ אחד היא צפה ונטמעת בו עד היעלמות מוחלטת ובמקבץ אחר, רוקדת אתו את מחול הסכינים והגולגולות- על החיים והמוות. רבינוביץ’ משתעשעת עם התמורות בפניה, משחקת עם השינוי ומקצינה אותו, מותחת לחיים, משרבבת שפתיים, מצעירה גבות ומתקשטת בשפם פלפל-אדום-חריף. אימת המוות והגיחוך חסר האונים מעצם ודאותו, חוברים יחדיו לשיא אבסורדי עת רבינוביץ’ בוחרת להתמזג עם לטאה רבת הוד – סלמנדרת אש. יצור דו-חיים צבעוני זרוע כוכבים ואש, הבא בגבור הגשם ונעלם כשהוא פוסק ושבגלל תכונתו החמקמקה, נחשב בימי הביניים לשייך לכת השטן, לשדים ולמכשפות. הסלמנדרה הרבינוביצ’ית הצבעונית, משוטטת בודדה או בקבוצות על הניירות, נפרדת מהמרחב המוגן של הנחל והיער. ככזו, הופכת באחת סמל לתכלית, לתודעה, לכוחה ולנשמתה של האמנית כקוסמת, המדייקת את מילות קהלת “הבל הבלים הכל הבל” בדיו, קו, כתם, מים וצבע.
אוצרת
חנה קומן
שיח גלריה
שישי, 14.12.18 | שעה 12:00
נעילת התערוכה
05.01.19
Rachel Rabinovitch — Fire Salamander
Thursday 29.11.18 | at 20:00
In the third part of the field-guide “Rachel Rabinovitch – A Life”, the artist embarks upon a frontal collision with the age-of-reason, by means of ink, water colors and paper.
Rabinovitch was born, grew, evolved and lives at Kibbutz Dafna on the banks of Dan River, which constitutes a spectacular ecological encounter of animals, thick forest, trees and rustling waters. Rabinovitch, who has been dipping in it over dozens of years, defines herself, her spiritual, physical and intellectual liberty, through the flow of the river, flora, soil, and fauna residing in it. But while she grows, blossoms and ages to cessation, the river persists in its infinite eternal flow, subject to seasonal changes alone. The clash and recognition of the transformations of the human body, fading away against the permanence of nature’s beauty are the Memento-mori at the center of the current body of work. Fierce Blue mimesis, proud and green, raging and red, storming and yellow, still and pink, flower, leaf, branch, sky, stone and in the middle an airy sprite, absorbed like the ink in the swarming face of the paper. The morbid human figure conducts dual relations with nature. In one cluster it floats and is absorbed in it to total dissolution, in another cluster it dances with it the dance of knifes and skulls – for life and death. Rabinovitch plays with the transmutation in her face, toying with the change distorting it, stretching cheeks, extending lips, rejuvenating eyebrows and adorning a red-hot-chilly-pepper mustache. Fear of death and the ridicule at the helplessness given its inevitability, join together in an absurd climax as Rabinovitch chooses to merge with a glorious lizard – a fire salamander. A colorful amphibian laid with stars and fire, emerging as the rain intensifies and vanishing when it ceases, that due to its fleeting nature was considered Satanistic in the Middle Ages, related to demons and witches. The colorful Rabinovitch salamander roams lonely or in groups on the paper, separating from the safe realm of the river and forest. As such, it becomes at once an icon of purposefulness, consciousness, the power and spirit of the artist as sorceress, materializing Ecclesiastes’ words “Vanity all the vain” in ink, line, spot, water and paint.