דלית גלבוע — Piece Of Cake

חמישי, 27.12.12 | שעה 20:00

 
מאיה כהן — קילומטרים

 אודות התערוכה 

תצלומי הקולאז’ של דלית גלבוע מציגים חוויה אסתטית, מתקתקה, רוויה במתח ומסתורין המרמזים על גבולותיהן של אי הודאות והסכנה. התצלומים מציגים נופי סביבה חוץ ביתית מסתורית, לצד דימויים בהם מוצגים שולחנות ימי הולדת חגיגיים עליהם מרחפים ומודבקים עוגות, סרטים, סוכריות, מתנות ושאריות על מפות צבעוניות, כסאות ריקים ללא חוגגים.
הדימוי, מחד, רומז על פנים של בית משפחתי, טריטוריה אינטימית, מגוננת ואירוע משמח חגיגי. מאידך, אינו מוסר מידע אודות האנשים והמאורע שהתרחש. הדגש על נוכחות ללא נוכחים, קטעי זיכרון תיעודיים נוסטלגיים.

נקודת המוצא של החגיגה הופכת לפרויקט חקירה מתמשך, הבוחן נושאים כמו סביבה זעיר-בורגנית, יחסים בתוך המשפחה, גבולות, ציפיות ואכזבות. הציר האישי/משפחתי מצטלב עם הציר התרבותי/חומרי בהקשר לחגיגות ימי הולדת ואירועים משמחים אחרים הנוגעים ברגשות, באינטימיות וכן התבוננות מפוכחת על המציאות מול הציפייה.

גלבוע גוזרת את הדימויים מתוך הירחון הצרפתי Maison Marie Claire, העוסק בבית הבורגני ה”מושלם” (ירחון בעל מעמד של “קדושה” לאספניו). הנגזרות מאפשרות לה ליצור את הבית ואת חווית יום ההולדת הסדוקה. פעולת הגזירה וההדבקה נוכחת ומאפשרת המרת מציאות באחרת. יצירת קולאז’ קסום ופנטסטי שהסדקים בו הם תוצאתה של שבירת הפנטזיה החגיגית ובנייתה מחדש. גלבוע חוקרת את היחסים בין דו ממד לתלת ממד ובודקת את הגבולות ביניהם, יוצרת פעולה של פירוק והרכבה מחדש לכדי מבנה ומציאות שונים. מה שלא נראה במבט ראשון, מתחדד במבט שני, אז מתגלה הקרוע, התלוש, המודבק, המלוכלך.
האלמנטים של הבית הזעיר בורגני מעידים על מעמד וטעם מסוים, משקפים תפיסה עיצובית מסוימת, הרואה בבית מקום בו באים לידי ביטוי החוש האסתטי והטעם האישי של בעליו, כשלמעשה הם עשויים להיתפס כסמל לטעם רע ולקיטש. הקולאז’ מייצר ביקורת, מתוך התבוננות מחודשת באלמנטים וניסיון לפענח. כך נוצר רגע מצמרר הנוגע בשאלה תרבותית עכשווית אחרת, האם יש כאן עולם יפה או מזויף? האם רכישת האלמנטים הבורגנים של הבית ה”מושלם” אכן מקנים איזו שלמות מובטחת?

מעברים בין עולם פרטי, ביוגרפי, לעולם של תרבות צריכה ופרסום, שאלות בין פנים לחוץ, והאופן בו מיוצרים הזיכרונות והציפיות, כל אלו מלוכדים יחדיו בתמונה רחומה של בדידות.

תערוכה זו היא המשך ישיר לעיסוקה וחקירתה של גלבוע בעבודות קודמות. היא חוזרת שוב ושוב לבית ולפינותיו הסדוקות, למקומות ה”מלוכלכים”. מציגה את הגבול הבטוח לצד זה שאינו בטוח ומעורר חרדה. חקירת המקום והנוכחות האנושית.
בתערוכה שהוצגה בבית האמנים בת”א, יולי 2009, “על קצות האצבעות”, הוצגו תצלומי חדרי בנותיה, לצד אברי הגוף וחפצים אישיים שרמזו על הלך רוח, התבגרות, פרידה וחקירה זהירה, “על קצות האצבעות” של סביבתן.
בתערוכה “30cc” חקירת המקום התרחבה לכיוון של הצגת אלבומי התמונות, כאשר פעולת ה”הנחה” והגזירה של האובייקט הייתה עיקר ההצבה בסטודיו, אובייקטים שונים חברו יחד לאמירה חידתית לעתים, לא מילולית.

אוצרת התערוכה: נורית טל-טנא
תודות: נורית ירדן, לאיל ראובני

נעילת התערוכה: 15.01.2013

Dalit Gilboa — Piece Of Cake

Thursday 27.12.12 | at 20:00

 About the exhibition 

Dalit Gilboa’s collage photographs present an esthetic experience – sweet, absorbed with tension and mystery that insinuate the borders of uncertainty and danger. The photographs present landscapes of a mysterious uncanny environment, alongside images displaying festive birthday tables, on top of which hover glued cakes, ribbons, candy, gifts and scraps on colorful tablecloths, and vacant chairs.
The image hints on one hand, to the interior of a family home, an intimate, protective territory, and a happy festive occasion. On the other hand, it provides no information regarding the people or occasion that occurred. The emphasis is on unattended presence, documentary fragments of nostalgic memory.

The celebration’s starting point evolves into a continuous investigation exploring themes such as petty-bourgeois environment, family affairs, boundaries, aspirations and disillusionment. The personal/family axis intersects the cultural/materialistic axis regarding birthday parties and other happy occasions that relate to feelings, intimacy, and a disillusioned observation of reality vs. expectation.

Gilboa cuts the images from ‘Marie Claire–Maison’, the French magazine dedicated to the “perfect” bourgeois house (a magazine held sacred by its collectors). The paper clips enable her to create the home and the fractured birthday experience. The action of cutting and pasting is present, and allows the exchange of one reality for another. The creation of a fantastic, enchanted collage whose fractures result from the shattering of the festive fantasy and its reconstruction. Gilboa explores the relations between the two and three dimensional. She examines the borders between them, dismantling and reconstructing a totally different structure and reality. What’s hidden at first glance, materializes at further observation. That’s when the torn, ripped, glued and filth emerge.
The elements of the petty-bourgeois house imply a particular status and taste. They reflect a certain design perception which views the house as a platform expressing its owner’s esthetic taste, while they might otherwise be perceived as tasteless kitsch. The collage generates a critique emerging out of a fresh examination of the elements, and an attempt to decrypt them. A chilling moment materializes addressing another contemporary cultural question – Is this a beautiful or a fake world? Does the acquisition of the bourgeois elements of the “perfect” house actually award a promised perfection?

Transitions between a private, biographical world and a world of consumerism and commercials, issues of interior and exterior, and the way memories and expectations are created – all these are clustered into a compassionate picture of solitude.

This exhibition is a direct extension of Gilboa’s preoccupation and exploration in previous work. She returns time and again to the house and its cracked corners, to the “dirty” places. She positions the safe border alongside the dangerous, unsettling one. The exploration of the human space and presence.
In “On the Fingertips” – her 2009 exhibition at the Tel Aviv Artists House , she displayed pictures of her daughters’ rooms alongside body-parts and personal objects hinting to a certain state-of-mind, adolescence, separation and cautious investigation, “on the fingertips” of their environment.
In her “30 cc” exhibition the location examination expanded into presenting photo albums, while the actions of “placing” and cutting the object were the focal point of the studio installation. Various objects united together into an alternately enigmatic or non-literal statement.

Translation: Adam Coman
Curated by: Nurit Tal-Tenne

Closing: 15.01.13