חגי ארגוב, לילי פורן — כריה של קול בודד, תערוכה זוגית

חמישי, 28.02.19 | שעה 20:00

 
חגי ארגוב, לילי פורן — כריה של קול בודד, תערוכה זוגית

 אודות התערוכה 

בציור, פיסול ומיצב, חותרים האמנים לילי פורן וחגי ארגוב לנסח את קולם הקדום – הראשוני.

התערוכה הזוגית של האמנים ארגוב – פורן היא תוצאה של תהליך זהה של חיפוש, אך תוצאתו מהווה את שני קטביו של הביטוי האמנותי- הנזירי והמזוקק מול הדחוס והעשיר.
במרכז עבודותיה של פורן, ניצבת דמות נשית. דמות זו מהווה ייצוג לפניה המרובות של האמנית כאשה, ציירת, בודדה, מופנמת, קשוחה, מלאת אימה, שברירית, מאמינה, חזקה, קשורה בעבותות אל האדמה ומרחפת בחלומות ילדות. פורן משתלטת על דיסוננס הניגודים על ידי חיבורם יחדיו. כל אלמנט בצורת חוט, צילום, פיסת עור, מכחול, רקמה או צדף מהווה נדבך בבניית הדמות, כך היא מצליחה ליצור שלם רב עוצמה המלא בפרטים המדייקים את היותה.

פורן מתייחסת לכל עבודה כנפרדת מרעותה, בודדת במבעה ומכילה את הרגע, מצב הרוח, המקום והזמן שבו התהוותה, בעוד ארגוב מתבטא בסדרות.
סדרתו “ראשוכב” המוצגת בתערוכה היא שיאו של תהליך רב שנים בו הוא בודק את הקשר שבין דימוי לרקע. הדימוי שארגוב בוחן על פי רב הוא דיוקן עצמו. כאן, הוא מנטרל לחלוטין את הרקע ומניח את ראשו על גבי חומרים עניים ככפיסי עץ וקרשים ממוחזרים. הדימוי בצורתו זו הופך לטהור ומזוקק נטול הקשר של זמן, מקום, מצב רוח ותודעה ונהיה למשל עצמי על הוויה. הוא דומה לכל אדם, בכל מציאות ובכל זמן. הצגתו מעוררת בצופה את הצורך לייחס לו משמעות אודות קיום וחיים.

בחתירתם להגדרת תמציתם האנושית, מגיעים ארגוב ופורן לתוצאה כמעט זהה- צלמיות אדם קטנות ממדים הנראות כאילו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות של תרבויות שונות. פולחן האחת מקדש את הפלא האנושי, והאחר מהלל את המופשט.

 אוצרת 

חנה קומן

 שיח גלריה 

שבת, 23.03.19 | שעה 11:00

 נעילת התערוכה 

30.03.19

Hagay Argov, Lily Poran — Lone Voice Mining, Duo Exhibition

Thursday 28.02.19 | at 20:00

 About the exhibition 

In painting, sculpture and installation, artists Lily Poran and Hagai Argov aim to formulate their primal – initial voice.

The duo exhibition of artists Argov – Poran is the product of an identical process of pursuit but its outcome defines the two poles of artistic expression – the parsimonious and the distilled vs. the concentrated and abundant.
Poran’s work places a female image at its center. This image represents the multiple facets of the artist as woman, painter, solitary, introverted, tough, terrified, fragile, believer, strong, bounded to the ground and floating in childhood dreams. Poran takes control over the dissonance of contradiction by fusing them together. Every element in the form of a string, photo, shred of leather, brush, embroidery or shell forms a layer in the formation of the personage, thus she manages to create a powerful whole filled with details defining her being.

Poran treats every work as distinct from the other, lonely in its expression, containing the moment, mood, location and time of its formation, while Argov expresses himself in series. His series “LyingHead” presented in the exhibition is the climax of a multi-year process during which he has been examining the connection between image and background. The image Argov examines the most is his self-portrait. Here, he totally neutralizes the background, lying his head on top of poor substances such as wooden shards and recycled planks. In this form the image becomes pure and distilled, lacking the context of time, place, disposition and consciousness, and takes on the role of a metaphor on existence. It resembles any person, in any reality at any time. Its display evokes in the spectator the need to assign to it significance on life and being.

In their endeavor to define their human essence, Argov and Poran reach an almost identical solution – tiny human figurines that look as if found in archeological digs of various cultures. Worshiping one sanctifies the human marvel while the other glorifies the abstract.

 Curator 

Hana Coman

 Gallery Talk 

Saturday 23.03.19, at 11:00

 Closing 

30.03.19