כסף — תערוכה קבוצתית
חמישי, 10.07.14 | שעה 20:00
משתתפים
שמעון אבני | שירלי אגוזי | דן בירנבוים | קמילה בלקמן | צבי בן ארץ | מיכל בן זאב | צ’נצ’ל בנגה | אורנה ברומברג | אריה ברקוביץ’ | מיכל גביש | רועי גבעתי | הדר גד | נטע גדליה | מיכל גולדמן | נורית גור לביא | דלית גלבוע | צוקי גרביאן | אדוה דרורי | יונתן הירשפלד | סנדרה זמור | גלי טימן | נירה טסלר | דוד טרטקובר | אמנון יוהס | טלי נבון | רות נורמן | מירי נשרי | שי עבאדי | פאולה עליון | משה עמר | דלית פרוטר | סרחיו דניאל צ’רטקוף | אברהם קאן | דן רייזנר | אוהד שאלתיאל | חנן שלונסקי | Dede | Latzi
אודות התערוכה
שלושים ותשעה אמנים יוצרים כסף בתערוכה הקבוצתית המסכמת את שנת האמנות החמישית של צדיק – גלריה לאמנות האפשר.
17300 שנים לציורי המערות בלאסקו.
5000 שנים להמצאת הכסף כשיטה נוחה להחלפת סחורה.
3492 שנים ל”עגל הזהב”, חטא הפסל בו העדיפו בני ישראל את החומר, העושר והממון על פני הרוח.
2500 שנים להמצאת מטבעות המתכת: הכסף והזהב.
2080 שנים לגאיוס מצנס – רומאי ששמו מייצג בעל-הון שמעניק חסות לאמנים.
1882 שנים לפטרונות הכנסייה שהזמינה ומימנה יצירות אמנות למטרות פולחן.
1950 שנים לשימוש בשטרות כאמצעי חליפין ואשראי.
614 שנים לפעילות הבורסה הראשונה בעולם באנטוורפן.
574 שנים לבית מדיצ’י פטרוני האמנות מתקופת הרנסנס, ששינו את מעמדה של האמנות: מכלי שרת בידי הכנסייה למקור הנאה רוחנית, אסתטית, חילונית.
237 שנים ליסוד הבנק הבינלאומי הראשון על ידי משפחת רוטשילד והנפקת אגרות החוב
222 שנים ליסוד וול סטריט.
215 שנים לסדרת התחריטים לוס קפריצו’ס של פרנצ’סקו גויה שתארו “את מעשי האיוולת והטיפשות הרבים מספור, ומעשי המרמה והשקר, הבורות והאינטרס האישי”. ראשית המבע האישי באמנות ונקיטת העמדה הפוליטית, ההשתחררות מהפטרון והתלות בכוחות השוק.
152 שנים ליצירתו החברתית של אונורה דומיה, נוסעי המחלקה השלישית ששמה במרכז הפריים מציאות אומללה של המעמדות הנמוכים.
103 שנים לאימפרוביזציות ולקומפוזיציות של ואסילי קנדינסקי שהעלה על נס ללא תלות באקדמיה המסורתית את המחקר, הרעיון והמופשט.
103 שנים לתחריטי סדרת הכסף של פרנטישק קופקה הצ’כי, המדמים את הכסף לתועבה, זונה ולשליט שורר.
83 שנים ליצירותיו של סלבדור דאלי ששמו במרכז את נפשו, דמיונו, חלומותיו, תת הכרתו של האמן.
64 שנים להמצאת כרטיס האשראי
24 שנים למכירתו של הציור ד”ר גאשה של וינסנט ואן גוך בסכום הדמיוני של 82.5 מיליון דולר. האמן שבחייו לא הציג בגלריה או מוזיאון לא כל שכן מכר עבודה. בכך החל עידן בו האמנות הפכה לפריט אספנות יקר ערך, לסמל סטטוס הנסחר לכל המרבה במחיר.
14 שנים לסרט של וודי אלן נוכלים בגרוש המתאר את התאווה חסרת הרסן של בעלי הממון לסטטוס שהאמנות מקנה.
8 שנים לפרויקט אמנות סודית של בנק לאומי ששם למטרה: “לתת הזדמנות לאמנים ישראלים צעירים לפרוץ לתודעת הציבור ולאפשר להם דריסת רגל בעולם האמנות הישראלית בכללותה.”
6 שנים ליצירתו של דמיאן הירסט For the Love of God פריט האמנות המודרנית היקר ביותר – גולגולת אדם בן המאה ה־18 המכוסה 8,601 יהלומים.
5 שנים לגלריה צדיק, שחרטה בחזונה הנגשת האמנות לכולם.
3 שנים למחאה החברתית בישראל.
1 חודש למכירת אוסף האמנות של IDB כחלק מחיסול החברה בשווי מוערך של 2 מיליון דולר.
האמנות והכסף סרוגים זו בזה ביחסי הערצה ותעוב. אנשי הממון בעלי העליונות הכלכלית שואפים גם לעליונות תרבותית. הכסף מאפשר להם לרכוש ולהכתיב ערכים רוחניים ואסטטיים. אוספיהם של מצנס, מדיצ’י, קרנגי, גוגנהיים, מורגן ומאן הנחילו לאנושות אוצרות נצח. האמנים רואים עצמם חופשיים ליצור ולהביע בתשוקה עזה כיסופים, תובנות, מחשבות, דמיונות, התרסות, אהבות ושנאות ללא תלות באנשי הממון, אבל ללא המשאב הכספי אינם יכולים להתקיים.
בתערוכה כסף באים לידי ביטוי היחסים הדואליים של האמנים כלפי הכסף: אבני, גביש, גד, שאלתיאל ושלונסקי מתייחסים לשטר ולמטבע. שמים אותם במרכז הפריים, בבדידות או כקבוצה חוזר הכסף למעמדו הראשוני, התם והחף מיצר.
הדמויות שעל גבי המטבעות והשטרות שובים את ליבם של ברומברג, גרביאן, נורמן ועבאדי. ברומברג מנציחה את הנשים, גרביאן את השליטים, נורמן את אנשי הרוח ועבאדי את הנפקדים מדפי ההיסטוריה.
דיוקנותיהם העצמיים של פרוטר, צ’רטקוף ורייזנר מאובזרים עם כסף, מאפשרים להם להביע את סלידתם ממעמדם כאמנים התלויים בו.
קשי היום, הזונות, משה סילמן החי והמת והעובדים הזרים עומדים במרכז עבודותיהם של בירנבוים, בן זאב, בנגה, ברקוביץ’, גולדמן ונבון. יחד עם הנדל”ן העשיר של אגוזי, משפחת פדרמן ומלון דן של קאן והנברשת הנובו רישית של הירשפלד, משקפים את קצותיה ההולכים ונפרמים של החברה בישראל.
הארנק הפועם של לצי, הארנק הזוהר והריק של גלבוע והארנק העמוס של טסלר הם קינה לריקנות.
גור לביא משתמשת בספר “אדם סמית – משחק הכסף” כמצע לציורי פרחים ודיאגרמות תת הכרתיות, גבעתי משרטט את הפסל האולטימטיבי מאבן שיעמוד על שקל אחד וישמור על שיווי המשקל, בלקמן דורשת בעשרות זוגות עיניים להסיר את המבט מהכסף ובן ארץ מעצב מחדש את עץ החיים.
ההרים, השמים, משה ועם ישראל גדולים בהרבה מ”עגל הזהב” שצייר טרטקובר בן ה־10. לעומתו, זמור קובלת על קניית ברכת הכוהנים על ידי העם וחמור משיחי כסוף מפציע לתוך העזובה של גדליה.
עליון הופכת את שלגיה לזונה ועמר מטביל את נער הכסף בזפת.
שילוב חומרים פרדוקסלי יוצר הזרה כאשר יוהס מצייר על מצע כסף זוהר מפעל מעשן, נשרי עוטפת את מכחולה בשטר. טימן מקווה שאת האהבה בין האב לבתו בצילום אי אפשר לקנות, דדה יוצק אונקיית זהב בבטון ודרורי מכריזה על גבי צעיף לבוד שכל האובייקטים בתערוכה זו למכירה.
הכסף – הברכה והקללה.
אוצרת: חנה קומן
נעילת התערוכה: 02.08.14
Money — Group Exhibition
Thursday 10.07.14 | at 20:00
Thirty nine artists create money in a group exhibition closing the fifth year of Zadik Gallery – Art Within Reach.
17300 years to Lascaux cave paintings,
5000 years to the invention of money as a convenient goods exchange method.
3492 years to the “Golden Calf”, the statuesque sin where the Israelites preferred the materialistic, wealth and Mammon over the spiritual.
2500 years to the invention of metal coins: silver and gold.
2080 years to Gaius Cilnius Maecenas – prominent Roman whose name represents a wealthy individual supporting artists.
1882 to Church patronage – commissioning and financing artwork for ritualistic purposes.
1950 years to the use of paper for exchange and credit.
614 years to the world’s first exchange in Antwerp.
574 years to the Medici, Renaissance art patrons, who changed the status of art: from a tool for the Church to a source of spiritual, esthetic and secular pleasure.
237 years to the establishment by the Rothschilds of the world’s first international bank and bonds.
222 years to the creation of Wall Street.
215 years to Francisco Goya’s Los Caprichos describing “the innumerable foibles and follies…deceitful practices which custom, ignorance or self-interest have made usual.” The initiation of personal-political artistic-statement. Liberation from the patron and market forces.
152 years to Honoré Daumier’s The Third Class Carriage focusing on the miserable reality of struggling classes.
103 years to Wassily Kandinsky’s Improvisations and Compositions lauding, independent of traditional academia, research, concept and abstraction.
103 years to František Kupka’s silver etching series equating money to abomination, a prostitute and a rogue ruler.
83 years to Salvador Dalí’s work placing the artist’s spirit, imagination, dreams and subconscious in center-stage.
64 years to the invention of the credit card.
24 years to the sale of Vincent Van Gogh’s Doctor Gachet for a fantastic $82.5 million. The artist who in his lifetime never exhibited in a gallery or museum, not to mention sold a work of art. This launched an era where art became a profitable collector’s item, a status symbol traded to the highest bidder.
14 years to Woody Allen’s Small-Time-Crooks describing the unrestrained passion of the rich for the status provided by art.
8 years to Leumi Bank’s “Secret Art” aiming: “to give young the opportunity to emerge into the public conscience, giving them a foothold in the Israeli Art world.”
6 years to Damien Hirst’s For the Love of God – the most expensive modern artwork –an 18th-century human skull encrusted with 8,601 flawless diamonds.
5 years to Zadik Gallery outlining its vision of bringing art within reach.
3 years to the social protest in Israel.
1 month to the sale of IDB’s art collection, as part of the conglomerate’s liquidation, for an estimated $2 million.
Art and money are interwoven in a relationship of admiration and disgust. Financially dominant financiers strive to attain cultural superiority. Money enables them to purchase and dictate spiritual and esthetic values. The collections of Mecenate, Medici, Carnegie, Guggenheim, Morgan and Mann have endowed humanity with eternal treasures.
The artists view themselves free to create and express with passion yearning, insights, thoughts, imagination, protest, love and hatred, independent of financiers, but cannot exist without the financial resource.
The Money exhibition represents artists’ ambivalent relationships towards money:
Avny, Gavish, Gad, Shaaltiel and Shlonsky place the coin and the banknote in center-frame. Alone or as a group money returns to its initial, innocent and passion free status.
The figures on the coins and banknotes attract Bromberg, Garbian, Norman and Abady. Bromberg immortalizes women, Garbian rulers, Norman intellectuals and Abady those absent from the pages of history.
Self-portraits by Proter, Chertkoff and Reisner, accessorized with money, enable them to express their disgust from their status as artists dependent upon it.
The downtrodden, prostitutes, Moshe Silman alive and dead, and foreign workers are at the center of work by Birenboim, Ben Zeev, Banga, Berkowitz, Goldman and Navon. Together with Egozi’s rich real-estate, Kan’s Federman family and Dan Hotel, and Hirschfeld’s nouveau-riche chandelier, reflect the unravelling extremes of Israeli society.
Latzi’s pulsating purse, Gilboa’s empty radiant purse and Tessler’s loaded purse are an ode to emptiness.
Gur Lavy uses “Adam Smith-The Money Game” as a platform for flower drawings and subconscious diagrams, Givati draws the ultimate stone sculpture, balanced on a single Shekel coin, Blachmann’s dozens of eyes urge to remove the gaze from the money and Ben-Aretz redesigns the tree-of-life.
Mountains, sky, Moses and the Israelites are much larger than the “Golden Calf” drawn by 10 year old Tartakover. In-contrast, Zemor complains the sale of the Cohen blessing to the people, as a silver, messianic donkey arises into Gidalia’s neglect.
Elion transforms Snow-white into a whore as Amar dips the silver-boy in tar.
Paradoxical combination of materials causes alienation as Yuhas draws a smoking factory on a foundation of glittering silver, and Nishri wraps her brush in a Dollar bill. Timen hopes that the love between a father and daughter, in a photograph, cannot be bought, Dede casts an Ounce of gold in concrete and Drori exclaims on a felt scarf that all artifacts in this exhibition are for sale.
Money – the blessing and the curse.
Curator: Hana Coman
Closing: 02.08.14