תרצה אולמן — ימין שמאל

חמישי, 23.11.11 | שעה 20:00

אחרי גלות רבת שנים בפריז חוזרת תרצה אולמן אל הארץ ואל תוככי עצמה. בחזרתה, המודעת, הבוגרת, המשוחררת והנאמנה לעצמה, היא הולכת אל הים. הים (La mere) הוא האימא-אדמה של אולמן, בו מרוכזים השפה, המקום, הסיפור, ההיסטוריה והשורשים. שם, היא מציירת במיומנות ובווירטואוזיות את תנועת המים, החול, תנועת האנשים ומשב הרוח, על דפים ובצבעי פסטל-שמן. אולמן מתבוננת בסביבה החדשה-ישנה שלה ויוצרת מעין יומן שיבה בו כל יום הוא עבודה מתוארכת וחתומה. השימוש בפסטל-שמן מאפשר לאולמן תגובה ראשונית כמעט ילדותית אל הווה, ללהטט באקספרסיביות על מנת להביע את חירותה ולתמצת בקו מופשט את עצמת הים. סדרת הימין.

כשפרק הקליטה המחודשת כמעט מסתיים היא עוברת תאונה בה נשברת ידה הימנית. היד, כלי ההבעה, החרוצה והמוכשרת הופכת את אולמן לשותקת. מסע החזרה הביתה הופך למסע הישרדות. כאמנית, היא מחליטה לא לותר על המשך פעילותה ועוברת לצייר ביד שמאל. היד הבלתי מיומנת בתיאור המציאות מביאה אותה להתבונן פנימה ולבטא את התת מודע ואת האנרגיה המתחוללת בתוכה ללא נושא קונקרטי. התסכול וההשלמה, הזעם והפיוס, הקבלה וההתרסה, הכוח והחולשה כולם באים לידי ביטוי בסדרת השמאל. את כל תהפוכות הנפש והסערה הרגשית שהיא עוברת מבטאת אולמן שוב באותו מכשיר מיידי: פסטל-שמן על נייר. יומן ההישרדות הוא הפעם נועז, יצרי, חושני ורב שכבתי. חוסר המיומנות, היד החלשה דווקא, חוסר השליטה והבלבול מוציאים מאולמן סדרה פראית, צבעונית ושמחה.

בתערוכה ציור שמן אחד כמו נועד לסכם את מסע השיבה הביתה. הוא גדול(100 ס”מ×100 ס”מ), מרובד, שקט ותמציתי. גם כאן לוקחת אולמן את החומר ומייצרת היגד. על אף השימוש בצבע שמן היא מדללת אותו עד כדי שקיפות כמו לתאר את שקיפות המחשבה אחר שוך הסערה. פעמיים עלתה אולמן לארץ בימין ובשמאל.

נעילת התערוכה: 18.12.11