יעל גורן שטראוס — מחזורי חיים

חמישי, 03.03.11 | שעה 20:00

את תערוכתה זו של יעל גורן שטראוס ניתן לכנות אקוסטית. החזרה הביתה, לקיבוץ ניר יצחק שבנגב, אחרי עשרים שנה בעיר, גורמת לה להביט על המקום שבו נולדה במונחים כנעניים של אדמה, אויר ונוף.

בשלבים הראשונים של קליטתה מחדש היא מתחברת בגעגוע אל נוף מוכר, צחיח, לא דרמטי, כדי להתגבר על פער השנים ואורח החיים. על האדמה הצהובה הדלה גדלים צמחי בר פשוטים, נמוכים, סגפניים,שגרירי המקום, שכמה קילומטרים צפונה נראים גבוהים ורעננים הרבה יותר.

גורן שטראוס מוציאה אותם מהאדמה ומביאה אותם אל הסטודיו עם שורשיהם. השורשים חשופים, לא מורגלים לאור, מקבלים את מלוא תשומת הלב כמי שראויים לה כאותו חלק נסתר, מלא כוח, המחזיק את כל הגלוי והיפה. הרצון להביא את הצמחים לסטודיו נובע מהצורך של גורן שטראוס בשקט כדי להסיר את העומס החזותי של המרחב. כמי שמבחינה אמנותית נמנית על התחום הריאליסטי, היא מחליטה לוותר על הספקטקל האופנתי המרבה לשבח את ריבוד הדימוי ויוצרת מתוך נאמנות למסוגף.

הדימויים חשופים על הנייר או הבד ממוקדים, בסיסיים, שקטים ועדינים ללא רקע, כמו שיר אקוסטי. לגורן שטראוס תחושת קרבה אל החיים הפשוטים והשכיחים בטבע הארצישראלי כמו השבלול והדרור. השבלול שבדרך כלל אנו רואים אותו בהמוניו, או הדרור שאנו רגילים בשירתו, הופכים לסמל כאשר הם בודדים על הדף.

גורן שטראוס בוחרת לצייר עם עפרון, שלק ופיגמנטים שהם חומרים נטולי הילה (שלא כמו צבע השמן האריסטוקראטי והיקר) ממש כדימוייה. השימוש בשלק מאפשר לגורן שטראוס להנציח גם את צהבהבותו של המקום וגם את תחושת הנוסטלגיה האופפת אותה בשעה שהיא מכוונת את דיוקו של הצליל.

נעילת התערוכה:10.04.11